משנה: לֹא יַחֲפּוֹר אָדָם בּוֹר סָמוּךְ לְבוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְלֹא שִׁיחַ וְלֹא מְעָרָה וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם וְלֹא נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכּוֹתֶל חֲבֵירוֹ ג̇ טְפָחִים וְסָד בְּסִיד. מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכּוֹתְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ ג̇ טְפָחִים אוֹ סָד בְּסִיד. מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה וְאֶת מֵי רַגְלַיִם מִן הַכּוֹתֶל ג̇ טְפָחִים. מַרְחִיקִין אֶת הָרֵחַיִם ג̇ מִן הַשֶּׁכֶב שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָרֶכֶב וְאֶת הַתַּנּוּר ג̇ מִן הַכִּלְייָא שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מַן הַשָּׂפָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואת מי הרגלים. גומא שמתקבץ בה ממי רגלים צריך להרחיק שלשה טפחים. והמטיל מים סמוך לכותל אם כותל לביני' הוא צריך להרחיק שלשה טפחים ובכותל של אבנים מרחיק טפח ואם הוא של אבן קשה כגון צונמא אינו צריך להרחיק כלל:
הרחים. קשים לכותל שמנידים את הקרקע בגלגול חביטתן:
מן השכב. היא הריחים התחתונה שהיא רחבה טפח יותר מן הרכב העליונה הרוכבת עליה:
שלשה מן הכלייא. בסיס שבונים מטיט ואבנים ומושיבין התנור עליו והוא רחב מלמטה וצר מלמעלה ושפה העליונה של הכלייא שעליה התנור יושב היא כמידת התנור וצריך שירחיק בסיס זה מן הכותל שלשה טפחים מתחתיתו שהן ארבעה משפתו לפי שהבל התנור מזיק לכותל:
הזרעים. קשים לכותל שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח:
נברכת הכובסין. חפירה מרובעת ומי גשמים מתקבצין בה ועשויה לכבס בגדים:
אא''כ הרחיק מכותלו של חבירו שלשה טפחים. אם הוא סמוך לכותל של חבירו ואם הוא סמוך לבורו כדפתח בריש מתני' צריך להרחיק מכותל בורו וכותל בור הוא שלשה טפחים נמצא מחלל בורו לחלל בורו של חבירו ששה טפחים ואסור לאדם לסמוך אחד מן הנזקין לסוף המצר שלו בשוה אם הוא סמוך לשדה חבירו העשויה לבורות ואע''פ שאין לחבירו שם בור שמא ימלך ויחפור בור בתוך שדהו אא''כ הרחיק מן המצר שלשה טפחים וכשיבא חבירו לחפור ירחיק גם הוא שלשה טפחים ויחפור:
וסד בסיד. את כותלי חפירתו:
את הגפת. פסולת של זיתים לאחר שנעצרו בבית הבד:
הסלעים. אבנים שעושין עפר תיחוח ומלקין את הכותל כדמפרש בגמרא:
או סד בסיד. דהיזקין של אלו אין כ''כ מרובה כמו הנזקין דחשיב ברישא:
ואת המחרישה. אע''פ שאין זרעים כגון שחורש לאילנות וקשה לכותל:
מתני' לא יחפור. בור. עגול. שיח. הוא ארוך וקצר. מערה. מרובעת ומכוסה בקירוי:
וְכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין לֹא יַחֲלוֹקוּ. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כְּגוֹן תִּילִים וְדִבְרֵי הַיָּמִים. אֲבָל תִּילִן בְּתִילִין חוֹלְקִין. אָמַר רִבִּי עוּקְבָה. 3b אֲפִלוּ תִּילִם בְּתִילִים אֵין חוֹלְקִין. שֶׁמִתּוֹךְ שֶׁאֵין חוֹלְקִין אֵילּוּ בָאִין וְקוֹרִין בָּאֵילּוּ וְאֵילּוּ בָאִין וְקוֹרִין בָּאֵילּוּ
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כגון תילים ודברי הימים. לחלוק זה כנגד זה ואע''פ שהם רוצים בכך אין כבוד לכתבי הקדש שיעשו עמהן דרך חליפין. א''נ אע''פ ששניהם כתובים הן מ''מ קדושת תהלים חמורה שברוח הקדש נאמרה:
אבל תילין בתילין. ספר אחד של תהלים עם ספר השני של תהלים חולקין ששתיהן שוין הן:
אפילו תילים בתילים. אין חולקין ספר כנגד ספר ממנו לפי שאין לזה מה שיש לזה ומתוך שאין חולקין ונשאר כל ספרי תהלים ביחד אלו באין אצל אלו וקורין כולן לכל התהלים כאחד:
הדרן עלך פרק השותפין
הלכה: לֹא יַחֲפּוֹר אָדָם בּוֹר כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא לֹא יַחֲפּוֹר אָדָם בּוֹר סָמוּךְ לְכוֹתֶל בּוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. וְלֹא שִׁיחַ וְלֹא מְעָרָה וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם וְלֹא נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכּוֹתֶל חֲבֵירוֹ שְּׁלֹשָּׁה טְפָחִים וְסָד בְּסִיד. אִם סָד בְּסִיד כָּל שֶׁהוּא. אִם לֹא סָד בְּסִיד שְׁלֹשָּׁה טְפָחִים. מֵהָדָא. מַרְחִיקִין הַגֶּפֶת וְהַזֶּבֶל וְהַמֶּלַח וְהַסִּיד וְהַסְּלָעִים מִכּוֹתֶל חֲבֵירוֹ ג̇ טְפָחִים אוֹ סָד בְּסִיד. הָכָא אַתָּ מַר. מִפְּנֵי שֶׁהַסְּלָעִין מַרְתִּיחִין. וָכָא אַתָּ מַר. אֵין מַרְתִּיחִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּאן וְכָאן אֵין הַסְּלָעִים מַרְתִּיחִין. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁעוֹשִׂין עָפָר תּוֹחֵחַ וּמַלְקִין אֶת אַרְצוֹת הַכּוֹתֶל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכא. דקתני מרחיקין ש''מ דמעלין הבל ומרתיחין:
גמ' כיני מתניתא וסד בסיד. בריש' דצריך הרחקה וגם לסוד בסיד לכותלי החפירה:
אם סד בסיד וכו'. כלומר ובאיזה מקום ודין דאיכא לחלק ולומר דאם סד בסיד בהרחק כל שהו סגי ואם לא סד צריך ג' טפחים:
מהדא. מדין דסיפא דהתם גרסי' במתני' הכי מרחיקין וכו' או סד בסיד וטעמא דאין היזקן מרובה:
הכא את מר וכו'. בפ' במה טומנין מקשה בהאי תלמודא על הא דאמר התם כל דבר שמרחיקין אותו מן הכותל אסור לטמון בו מפני שמוסיף הבל ומתיב רבי שמאי הרי סלעים מרחיק אותם מן הכותל מעתה אסור לטמון בהן. ואמאי לא תנינן במתני' התם דאין טומנין בסלעים. והיינו נמי דפריך הכא:
וכא את אמר. והכא במתני' דשבת דלא חשיב סלעים ש''מ דאין מרתיחין הן:
א''ר יוסי כאן וכאן. ס''ל דאין הסלעים מרתיחין והכא דמרחיקין לאו משום הבלא הוא אלא מפני שעושין עפר תיחוח במה שמתפרד מהחלודה ומתפזר מהן וכשהן סמוכין לכותל מלקין ומקלקלין את יסודות הכותל וכן משני לה רבי יוסי התם:
תַּנֵּי. בְּצוֹנָם מוּתָּר. וְהֵיךְ אָֽמְרִין. רִבִּי יוֹחָנָן נְפַק מִכְּנִישְׁתָּא וְשָׁפַךְ מַיִם לוֹחֲרֵי תַּרְעָא. וְלָא יָֽדְעִין אִי מִשּׁוּם דַּהֲוָה צוֹנָם וְאִין מִשּׁוּם דַּהֲוָה בֵיהּ צַעַר וְלָא הֲוָה יְכִיל מְסוּבָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני. בתוספתא דמכילתן פ''ק:
בצונם. אם היה כותל של צונמא מותר להטיל מי רגלים אצלו בלי הרחק:
והיך אמרין. כמו והכי אמרין בדר' יוחנן דעביד עובדא:
שפך. הטיל מים לאחורי השער בסמוך לכותל:
ולא ידעין. ואמרו שנסתפקו בזה אם בשביל שהיה כותל צונמא עשה כן או משום דהיה נצטער ולא היה יכול להתאפק בעצמו ובמקום צער ושעת הדחק לא גזרו ומיהת שמעינן דבכותל צונם אפי' שלא במקום צער שרי:
משנה: לֹא יַעֲמִיד אָדָם תַּנּוּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עַל גַּבָּיו גּוֹבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה מַעֲמִידוֹ בָעֲלִייָה עַד שֶׁיְּהֵא תַחְתָּיו מַעֲזֵיבָה ג̇ טְפָחִים וּבְכִירָה טֶפַח. וְאִם הִזִּיק מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיק. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא אָֽמְרוּ כָל הַשִׁיעוּרִים הָאֵילּוּ אֶלָּא שֶׁאִם הִזִּיק יְהֵא פָטוּר מִלְּשַׁלֵּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואם הזיק. אחר שהיו שם כל השיעורים הללו משלם מה שהזיק ואע''פ כן מעכבין עליו בכל שיעורים הללו שמא ידליק בתיהם ולא יהיה לו במה לשלם ואין הלכה כר''ש:
ובכירה. שהיא עשויה ששופתין קדירה על חללה ואין עושין בתוכה היסק גדול כמו שעושין לתנור בטפח סגי:
עד שיהא תחתיו מעזיבה. טיח של טיט ג' טפחים שלא תבער תקרה תחתונה של עלייה ועל גבה גובה ארבע אמות:
מתני' גובה ארבע אמות. חלל מפי התנור עד התקרה כדי שלא יאחוז האור בתקרה:
הָדָא דְתֵימַר. בְּרֵיחַיָּא דְתַמָּן. 4a בְּרַם בְּרֵיחַיָּא דִידָן שְׁלֹשָׁה מִן הָאִיצְטְרוֹבִיל שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַקֶּלֶת. וְאֶת הַתַּנּוּר ג̇ מִן הַכִּלְייָא שֶׁהֵן ד̇ מַן הַשָּׂפָה. רִבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי אָמַר. מִן הַשָּׂפָה הַחִיצוֹנָה וְלִפְנִים. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ. הָיָה עָשׂוּי כְּשׁוֹבָךְ מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַד שֶׁתְּהֵא תַחְתָּיו מַעֲזֵיבָה ג̇ טְפָחִים וּבְכִירָה טֶפַח. וְכִירָה לֹא כְמִין שׁוֹבַךְ הִיא עֲשׂוּיָה. וְתֵימַר. בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן טֶפַח. וָכָא בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן ג̇ טְפָחִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכירה לא כמין שובך עשויה. שהרי שוה היא מלמעלה ולמטה ואפ''ה אמרי' בה דלעולם טפח סגי וה''נ שלשה טפחים ודקתני במתני' שהן ד' מן השפה לאו לענין הרחקה קאמר אלא לסימנא בעלמא קאמר לפי שהתנור עשוי כך ולעולם מהמעזיבה שלו הוא דחשבינן. א''נ כשובך שהוא עשוי כמין קדירה ופיה למעלה וכמו שהיו תנורים שלהם עשוין ובעי הש''ס אם בתנור כזה שמוציא חום הרבה צריך להרחיק מן הכלייא שהוא מעזיבה שלו יותר משלשה טפחים ופשיט ליה מן הכירה דג''כ כך עשויה היא ואפ''ה אין בה לעולם אלא כפי השיעור השנוי במשנה במעזיבה שלה וה''נ בתנור אע''פ שהוא עשוי כך בין מלמעלן בין מלמטן ג' טפחים כלומר בין אם נלך אחריו במה שהוא עשוי מלמעלן בין במלמטן לעולם שיער הרחקתו מן הכלייא שלשה טפחים:
נשמעינה מן הדא. דתנן במתני' דלקמן העמידו בעליה צריך שיהא מעזיבה תחתיו שלשה טפחים שלא יזיק חומו להבית ובכירה טפח. וגריס לה האי ש''ס דת''ק דהתם רבי יהודה הוא:
מהו. אם בהרחקת שלשה טפחים סגי או דילמא לא אמרו שלשה טפחים מן הכלייא אלא דמשום דהיא רחבה טפח יותר מן התנור ואנן מהשפה חשבינן דהוא שוה לתנור וא''כ הרחקת ארבע טפחים בעינן:
היה עשוי. התנור כמין שובך שהוא שוה מלמעלה ולמטה:
ורבנן אמרי מן השפה פנימית. ועובי הכותל מן החשבון דהא טעמא משום חום התנור הוא והשפה נחשבת כלחוץ:
מן השפה החיצונה ולפנים. צריך להרחיק שיעור המפורש במתני' ואין עובי הכותל מן המנין:
ברם בריחיא דידן. של א''י הוא כאותו ששנינו בתוספתא ושל חמור שלשה מן האצטרובל שהן ארבעה מן הקלת אצטרובל הוא מושב הריחיים הקלת אפרכסת שמשימין בו התבוא' לטחון וטעמא דהרחקה מהני ריחיים משו' קלא הוא כדאמר התם:
בריחיים דתמן. של בבל שכך הוא עשוי לפי מנהגם:
הדא דתימר. שיעור הרחקת הרחיים דקתני במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source